|
הזמנה למחול-אך קודם כל לאכול (וטוב!)
יפה אז,הכנתם הכל לארוע, שכרתם ציוד – שולחנות מפות דברי נוי
פנסים, תאורה צבעונית וכו הכל בעיצוב פנטסטי ממש מזמין לשבת (או לעמוד) ולאכול.
מבלי לפגוע ביצירתיים שבכם כאן מסתיים הדמיון. בד"כ הזמנת האוכל קשורה קצת במוצא האתני של המזמין המנסה לקלוע לטעם אורחיו.
השניצל והתפו"א מככבים. גם האורז החומוס והסלטים.
אם רצית יש בקר ועוף ועוד דברים טובים.
איך אומרת האמא הפולנייה שלי: "אוכל זה לא הכל בחיים.
באנו לחלוק כבוד לבר מצוה ויש עוד אי אילו קינוחים בדרך
אז בוא נהיה רגועים. רובנו אכלנו בבית ופה זו כבר תוספת מעיקה וכו..."
אך יש גם צד אחר לעיניין- אני אומר תנו כבוד לאורחים שלכם
צ'פרו אותם עם ארז אסדו (קייטרינג ד. אמריקאי). מעצבו האולטימטיבי של הבשר.
כן מהיום יש דבר כזה: מעצב בשר.
בתוקף תפקידי כמפעיל ומנחה ראיתי ארוע אחד או שניים בחיי
אך כאן נחשפתי ל"חייה אחרת" תרתי משמע.
זו היתה חגיגה אמיתית ל"קרניבורים". מין דיסני וורלד כזה לחובבי בשר.
לכל מקום שפנינו חיכתה לנו עמדה מעוצבת בסגנון המערב הפרוע שהעלתה
ניחוח נעים של בשר מעושן (מכל הסוגים)
הבשר הגיע ממעשנת מיוחדת (בגודל מחסן של "כתר") שהועמדה בחוץ ומשם הגיעו כל מיני בשרים שטעמם שסחט אנחות עונג והתפעלות מכל עבר...
בשר אנטריקוט הצלוי שחולק ביד נדיבה ונחתך במקצועיות היה נימוח בפה
כמו שלא ציפינו מבשר על האש (במנגל הביתי)
וכל זה התרחש לאחר גל הנקניקיות הצ'וריסוס שהושק בפתח הערב.
למי שאחז בדעה הרווחת והדי מוצדקת על איכות הנקניקיות בארץ
הוסבר בדיסקרטיות כי הנקניקיה שווה במחיר לסטייק ובהתאם כך הרכב המַלִית שלה.
לא אמרתי מילה על העיצוב והשרות
ובכן בהמולת האירוע והקהל המצטופף ליד עמדות (הקרב) המעוצבות להפליא, שרתו אותנו בנחת מגישות חינניות שחבשו מגבעות "סטטון" בסגנון בילי הנער והקפידו להציע עוד ועוד כאילו אין מחר דיאטה וכולסטרול, וגרמו לך להרגיש שאין מה למהר ללכת הביתה וכן, קיבלנו תמורה מלאה לאגרה.
ועוד לא הרחבתי על הסלטים התוספות הקינוחים המרהיבים והשתייה כיד המלך.
אם אתם רוצים לא רק להרשים אלא גם לגרום הנאה וזכרון צרוב לטעם טוב
דברו עם ארז גולדפיש הוא כבר יצרוב לו מעריצים מבין אורחיכם.
|
בטעינה...
